×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא בבא מציעא ל״ו.גמרא
;?!
אָ
פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְהַשּׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, פְּעָמִים שֶׁהַשּׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְהַשּׁוֹאֵל בְּחַטָּאת. הָא כֵּיצַד? אכְּפִירַת מָמוֹן, אָשָׁם; בבִּיטּוּי שְׂפָתַיִם, חַטָּאת. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״נֶאֶנְסָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת. פְּעָמִים שֶׁשְּׁנֵיהֶם בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, דְּתַרְוַיְיהוּ קָא כָפְרִי מָמוֹנָא, דְּהָא מִיחַיְּיבִי וְקָא פָּטְרִי נַפְשַׁיְיהוּ. שׂוֹכֵר בְּחַטָּאת וְשׁוֹאֵל בְּאָשָׁם, כְּגוֹן שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ וְאָמְרוּ ״מֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה״, שׂוֹכֵר, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ מִיפְּטַר פָּטוּר, חַיָּיב בְּחַטָּאת, שׁוֹאֵל, דְּמִיחַיַּיב בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה מֵחֲמַת מְלָאכָה, בְּאָשָׁם. שׂוֹכֵר בְּאָשָׁם וְשׁוֹאֵל בְּחַטָּאת, כְּגוֹן שֶׁנִּגְנְבָה, וְאָמְרוּ ״מֵתָה כְּדַרְכָּהּ״, שׂוֹכֵר הוּא דְּמִיחַיַּיב בִּגְנֵיבָה וַאֲבֵידָה, וְקָא פָטַר נַפְשֵׁיהּ בְּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, בְּאָשָׁם, שׁוֹאֵל, דְּבֵין כָּךְ וּבֵין כָּךְ חַיּוֹבֵי מִיחַיַּיב, בְּחַטָּאת. מַאי קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן? לְאַפּוֹקֵי מִדְּרִבִּי אַמֵי דַּאֲמַר: כָּל שְׁבוּעָה שֶׁהַדַּיָּינִים מַשְׁבִּיעִים אוֹתָהּ, אֵין חַיָּיבִין עָלֶיהָ מִשּׁוּם שְׁבוּעַת בִּיטּוּי, שֶׁנֶּאֱמַר: ״אוֹ נֶפֶשׁ כִּי תִשָּׁבַע לְבַטֵּא בִשְׂפָתַיִם״ (ויקרא ה׳:ד׳), ״כִּי תִּשָּׁבַע״, מֵעַצְמָהּ, קמ״לקָא מַשְׁמַע לַן, גדְּלָא כר׳כְּרִבִּי אַמֵי. אִתְּמַר: שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, רַב אָמַר: פָּטוּר. ור׳וְרִבִּי יוֹחָנָן אָמַר: דחַיָּיב. אֲמַר אַבַּיֵי: לְטַעְמֵיהּ דְּרַב, לָא מִבַּעְיָא שׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אֲפִילּוּ שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, פָּטוּר. מַאי טַעֲמָא? דְּהָא מַסְרַהּ לְבֶן דַּעַת. וּלְטַעְמֵיהּ דר׳דְּרִבִּי יוֹחָנָן, הלָא מִיבַּעְיָא שׁוֹמֵר שָׂכָר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר חִנָּם, דְּגָרוֹעֵי גַרְעַהּ לִשְׁמִירָתוֹ, אֵלָּא אפי׳אֲפִילּוּ ש״חשׁוֹמֵר חִנָּם שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר שָׂכָר, דְּעַלּוֹיֵי עַלְּיַיהּ לִשְׁמִירָתוֹ, חַיָּיב, דא״לדְּאָמַר לֵיהּ ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״. אֲמַר רַב חִסְדָּא: הָא דְּרַב, לָאו בְּפֵירוּשׁ אִתְּמַר, אֵלָּא מִכְּלָלָא דְּהַנְהוּ גִינָּאֵי דְּכָל יוֹמָא הֲווֹ מַפְקְדִי מַרַּיְיהוּ גַּבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא. יוֹמָא חַד אַפְקְדִינְהוּ לְגַבֵּי חַד מִינַּיְיהוּ. שְׁמַע קָלָא בֵּי הִלּוּלָא, נְפַק אֲזַל אַפְקְדִינְהוּ לְגַבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא, אַדַּאֲזַל וַאֲתָא, אִגְּנוּב מַרַּיְיהוּ, אֲתָא לְקַמֵּיהּ דְּרַב וּפַטְרֵיהּ. מַאן דַּחֲזָא סָבַר, מִשּׁוּם ״שׁוֹמֵר שֶׁמָּסַר לְשׁוֹמֵר, פָּטוּר״. וְלָא הִיא, שָׁאנֵי הָתָם, ודְּכָל יוֹמָא נַמֵי אִינְהוּ גּוּפַיְיהוּ גַּבַּהּ דְּהַהִיא סַבְתָּא הֲווֹ מַפְקְדִי לְהוּ. יְתֵיב ר׳רִבִּי אַמֵי וְקָאָמַר לַהּ לְהָא שְׁמַעְתָּא. אֵיתִיבֵיהּ ר׳רִבִּי אַבָּא בַּר מְמָל לר׳לְרִבִּי אַמֵי: הַשּׂוֹכֵר פָּרָה מֵחֲבֵירוֹ וְהִשְׁאִילָהּ לְאַחֵר וּמֵתָה כְּדַרְכָּהּ, יִשָּׁבַע הַשּׂוֹכֵר שֶׁמֵּתָה כְּדַרְכָּהּ, וְהַשּׁוֹאֵל מְשַׁלֵּם לַשּׂוֹכֵר. וְאִם אִיתָא, לֵימַא לֵיהּ: ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״! א״לאֲמַר לֵיהּ: הָכָא בְּמַאי עָסְקִינַן? בְּשֶׁנָּתְנוּ לוֹ [הַבְּעָלִים] רְשׁוּת (הַבְּעָלִים) לְהַשְׁאִיל. אִי הָכִי, לַבְּעָלִים בָּעֵי לְשַׁלּוֹמֵי! דַּאֲמַרוּ לֵיהּ ״לְדַעְתָּךְ״. מְתִיב רָמֵי בַּר חַמָּא: זהַמַּפְקִיד מָעוֹת אֵצֶל חֲבֵירוֹ, צְרָרָן וְהִפְשִׁילָן לַאֲחוֹרָיו, חמְסָרָן לִבְנוֹ וּבִתּוֹ הַקְּטַנִּים, וְנָעַל בִּפְנֵיהֶם שֶׁלֹּא כָּרָאוּי, חַיָּיב, שֶׁלֹּא שָׁמַר כְּדֶרֶךְ הַשּׁוֹמְרִים. טַעֲמָא, דִּקְטַנִּים, הָא גְּדוֹלִים פָּטוּר. אַמַּאי? נֵימָא לֵיהּ: ״אֵין רְצוֹנִי שֶׁיְּהֵא פִּקְדוֹנִי בְּיַד אַחֵר״! אֲמַר רָבָא: טכָּל הַמַּפְקִיד,מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
E/ע
הערותNotes
ערך בט
בטא(כריתות יוד) אלו מביאין קרבן עולה ויורד על שמיעת קול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדש וקדשיו והיולדת ומצורע. (הוריות ח:) אין חייבין על שמיעת הקול ועל ביטוי שפתים ועל טומאת מקדם וקדשיו (בבא מציעא לו.) כפירת ממון אשם ביטוי שפתים חטאת. (שבת סט) הכל מודים בשבועת ביטוי שאין חייבין עליה עד שישגוג בלאו שבה פי׳ שבועת ביטוי הוא שכתוב לבטא בשפתים להרע או להטיב כלומר מבטא בדבר שלא לצורך שאוכל ושלא אוכל ואינו דבר של ממון.

ערך אכצן
אכצןבבחולה מחמת אוכצנא (שבת קו:) אוכצנא קטלה (בבא מציעא לו) (בבא מציעא עב) פירוש עייפות (א״ב: בנסחאות דידן כתוב אובצנא).

ערך כפר
כפרג(עבודה זרה מו: פסחים סט.) א״ר אליעזר אל תכפרני בשעת הדין פירוש אל תחשדני בכופר על מה שלימדתני אתה לימדתני הזאה שבות ואינו דוחה את השבת פ״א אי אתה יכול להכזיבני בשעה שאני דן לפניך דהזאה אינו דוחה את השבת שכך מקובל אני ממך. (בבא בתרא קנד) א״ר זירא אם יכפור רבי יוחנן ברבי אלעזר תלמידו (מועד קטן יח) אי חזיא לך לא אזלא מינך ואי לא כפרת בה. פירוש כפרת באמונה דאמרת לא מסתייעא צלותא כלום הואיל דלא מיזדמנא לי דעד השתא צלינא עלה ולא אסתייעא מלתא אמר אי לא מינסבא או היא תמות מקמאי דלא אחזי כד מינסבא לאחר ומצער בה או איהו עצמו ימות מקמי דתינסבא איהו לאידך ולהכי מארס במועד שלא יקדמנו אחר ברחמים שתמות היא (בבא קמא קה) נתן לו את הקרן אין משלמין חומש על שבועת כפירת שעבוד קרקעות. פי׳ כגון שאין גזילה קיימת וכיון שהניח קרקע ובא הנגזל לטרפו להפרע דמי גזלה שגזלו אביו ודחה היורש וכפר ונשבע בה נמצאת שבועתו שכפר שנשבע על הקרקע שהניח מורישו (בבא מציעא ד) מה לצד השוה שבהם שכן לא הוחזק כפרן שנא׳ לא יקום עד אחד באיש וגו׳ וכן אם כפר והודה לא הוחזק כפרן. פירוש אם כפר הלוה והעיד עליו עד אחד לא הוחזק כפרן. כדרבא דאמר רבא אדם קרוב אצל עצמו ואין אדם משים עצמו רשע אין נשבעין על כפירת שעבוד קרקעות כשם שאם יטעון לחברו שדה לי בידך והלה כופר במקצתה אין חייב עליה שבועה בכפירתו כך הטוען על חברו בשעבוד קרקעות והלה כופר במקצת אין חייב בשבועה על כפירתו. (בבא מציעא לו) כפירת ממון אשם פי׳ אם כפר ממון ונשבע עליו לשקר חייב להביא אשם כדכתיב וכחש בעמיתו בפקדון וגו׳. ואת אשמו יביא לה׳ אין שם כפירת ממון אלא ביטוי שפתים כלומר נשבע לשקר על דבר שאין בה הנאת ממון חייב חטאת. כדכתיב או נפש כי תשבע לבטא בשפתים וגו׳. והביא את אשמו וגו׳. (א״ב תרגום פן אשבע וכחשתי דלמא אשבע ואכפר).

ערך צק
צקד(יומא סו:) עשר סוכות מירושלם ועד צוק (בבא מציעא צג:) העלה לראשי צוקין ונפלה (בבא מציעא לו) אימא רישא עלתה לראשי צוקין ונפלה ה״ז אונס. פי׳ בראשי ההרים הגבוהים והאבנים והצירים שלו כסכינין.
רשימת מהדורות
© כל הזכויות שמורות. העתקת קטעים מן הטקסטים מותרת לשימוש אישי בלבד, ובתנאי שסך ההעתקות אינו עולה על 5% של החיבור השלם.
List of Editions
© All rights reserved. Copying of paragraphs is permitted for personal use only, and on condition that total copying does not exceed 5% of the full work.
הערות
א [אויס שפרעכן.]
ב [מידיגקייט.]
ג [ליעגען.]
ד [שפיטץ בארג.]
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144